Авигдор Алтер Ребе Василий Когаловский www.alter-rebbe.org Creative Commons Attribution 4.0 International License

Facsimile

№ 15. Вопросные пункты Авигдора Хаимовича и ответы Залмана Боруховича

Документ 003 в РГИА 413

18 и 19 пп. ответов Алтер Ребе

Документ 004 в РГИА 413

ноябрь 1800 по версии Дубнова в комментарии

Julian calendar

№ 15. Вопросные пункты Авигдора Хаимовича и ответы Залмана Боруховича

Документ 003 в РГИА 413

18 и 19 пп. ответов Алтер Ребе

Документ 004 в РГИА 413

Дата: 1800-11 Кто: Авигдор, Алтер Ребе, Кому:
№ 15. Вопросные пункты Авигдора Хаимовича и отвѣты Залмана Боруховича.1

I. Вопросы Авигдора.

על פונקט ראשון ושני שנתתי הלא המה כתובים על רושים וגם הרב מ' זלמן השיב עליהם על רושים, והם המה הפונקטין אשר הקשיתי עליו ועל כל הקארלינים, בלשון הקודש יעתיקו. באותו ספר של הקארלינים כתוב, איך שאין לאדם לירא משום נברא, הגם שמתרחיש איזה איש או חיה יעשה לאדם איזה היזק, זהו הכל מהשי"ת הנמצא באותו הנברא ועושה העונש בעד מפעליו. וזהו מתנגד לדת ישראל, מחמת שמטעם זה לא יגיע שום עונש לעוברי עבירה אם הבורא הנ"ל הי' נמצא בו ועושה ההיזק ההוא. באותו הספר עצמו יש אזהרה לאדם, שלא לירא א"ע מפני בני אדם או איזה נברא אחר, ושלא לשבח ושלא לחנף לשום אדם רק להש"י, וזה נגד אמונתנו ותורתנו, כי בתורתנו הק' רואים אנחנו שאבותינו אברהם יצחק ויעקב משה רבנו ודוד המע"ה יראו א"ע מפני ב"א . באותו הספר כתוב, שאם אדם חושק לאיזה דבר אזי נראה שהדבר הזה צריך לו לתקון נפשו, כי בכל הדברים יש חיות. וזה נגד הדת שלנו, כי פעמים הרבה אדם חושק לדבר עבירה. בספר של הקארלינים באיזה מקומות קוראים מחשבה דיבור וחיות בשם בורא, וזה נגד דת ישראל. גם כותבים שלפעמים אדם יכול להיות באחדות עם הבורא, ומחמת זה קוראים לרביהם באגרותיהם וגם בספרים בשם אלוקים. הגם שהרב של הקאראלינים זלמן בן ברוך מצדיק א"ע לאמר: איך שמשנים קדמוניות היה המנהג ליתן מעות על פרנסת האנשים (?) היושבים בירושלים להתפלל שם, אך לא כמו מרנשינו , כי כאשר נעיין בפנקסאות אזי יוכל לראות שהסך שהיה נתאסף בימים הראשונים הוא כמו חלק מאה מן הסך שמאספים עכשיו, ואינם משגיחים על שכפי דת ישראל מחויב להניח תשעה חלקים על עניי עירנו וחלק העשירי על עניי אנשי ירושלים. ומה ששייך לשארי דברים של הקאראלינים אשר המה מחולקים על דת ישראל ומעשים רעים של הכת הנ"ל, איני רוצה וגם לא אוכל בעצמי להביא ראיות על (?זה). ע"כ אבקש להעמיד לכאן כל הרבנים של אותו הכת וגם כמספר שלהם רבנים מן היהודים אשר מחזיקים הדת כמקדם. הרב בן חיים ושאר אנשים קוראים לבן ברוך והמתחברים א"ע אליו בשם קארלינים, מפני שלאחר מות שני המחברים הנ"ל היינו בעש"ט ור' בער ממעזיריטש היו בק' קארלין גובערני' מינסקע אהרון ושלמה הראשונים המה אשר הלכו בעקבותיהם. ומה שקוראים אותם חסידים המה בעצמן קוראים א"ע כך. ומה שקוראים אותם כת הוא מחמת זה שהמה שינו את מנהג ישראל בהפילותם ואפילו במלבושים, כי המה אינם לובשים בגדי צמר. לא"י שלחו שלשה רביהם: הרב משורפוטובקא, ר' אברהם קארלינר, ר' אהרן מוויטעפסק 2 , ושולחים להם סך רב. ורביהם או החשובים שבהם עושים הוצאות סך רב באותם הקהילות אשר באו לשם, עושים שם סעודות גדולות ומאספים להם הקארליניר שבאותו מקום, והמה המשולחין בעצמן עם יקירי הקארליניר הולכין לכל אחד ואחד מן הבעלי בתים ומפתים אותם בדברים, ומחמת בושה הבעלי בתים חותמים בפינקסיהם על סך כמה יתן בכל שבוע ושבוע על מעות א"י, ולאחר כן הקהילות הנ"ל מוכרחים ליתן להם מעות בעד טרחתם. ומחמת זה הולכים על הוצאות מעות פאדושנה אשר צברו הקהילות ונשארו מחוייבים, וגם הרבה עניים מתים ברעב. גם הקארלינים מתאמצים א"ע שיהיו מהם הראשים אשר על ידם יעשו כל הצורכות והכנסות וחוצאת הקהילה, והמה לוקחים ממעות פאדושנה ושולחים מתנות לרביהם על כל י"ט או בעת אחר. שבועת (שבועות?) אצלם לכלום מחשב, וזאת נוכל לברר הדברים בק' ווילנא, ובאופן שמנהיגי הקהלה דהתם לא יהיו מן כת קארלינים ולא יפחידו מהם האנשים אשר יצטרכו לעדות. כיבוד אב ואם אין להם כלל באומרם: בשביל שאביו רצה למלאות תאותו הוליד אותו, וע"כ אינו מחוייב לכבדו, וכן לאמו, אך שמגיע לאמו מדה מלב שינק אצלה. כולם המה גונבים מעות מאביהם ואמם ומנשותיהם בידיעת רביהם ונותנים להם, אקצר שכפי תקנותינו פחות מבן עשרים שנה אין לו רשות ליתן בסתנה שום דבר בלי ידיעת אביו ואמו . ממה שכתבתי וגם מהדברים אשר אני רוצה להביא ראיות על כפי שכלי, קורא אני אותם הקארלינים בשם שבתי צביניקוס, אשר המה עשו היתר לעשות לאדם, כל מה שלבו חפץ. על י"ט באים הכת הנל לק' לויזנא להרב שלהם הזלמן בן ברוך במספר (?) אלף ט"ו מאות או יותר אנשים, עד שיש דוחק גדול בביתם (בבתים?) וזה דבר לא יתכן שיהיו הרבה אנשים כזה ביחד. ומי יודע מה המה מדברים בעת האסיף, כי אם היו כדי לשמוע תורה הלא הי' יכול ליכתוב תורה, ולמאי נצרך לאסיפה כזה ביחד, וגם הרבה הוצאות יש להם ליסע מדרך רחוקה. גם אם רביהם נוסעים לאיזה מקומות עושים הוצאות הרבה, כי נותנים להם הרבה לאכול ולשתות וגם מתנות. הכל מה שכתבתי הוא מרגלא בפומי' דאינשא, אשר אינם מן הבת קאראלינר. ואודות כל הדברים .שכתבתי יודעים אנשי ווילנא ואנשי סלוצק גם שמעתי כשרוצה אחד לחבר א"ע לכת הקארליניר אזי מחוייב לבוא מקודם אצל הרב שלהם ומחוייב ליתן לו רשימה מכל העוונות: וחטאים ופשעים שעשה מעודו ועד היום ההוא ויחתום בח"י ממש, ואח"כ מחוייב (למסור נשמתו להרב, כי הרב אמר שנשמתו היא כוללת לכל הנשמות הדבוקים בה; ואח"ל (ואח"כ מחוייב ליתן להרב מעות כפי רצונו של הרב כי ירא ממנו מחמת שחתם הרשימה הנל. ומחמת זה ג"כ עושים הקארליניר כל מה שהרב מצוה להם. ואנו רואים בחוש שמצוות משרבע"ה לא נתקיימו כ"כ כמו הצווי של רביהם. וגם אם רב אחד מת אזי יעמידו אחר במקומו , אקצר שהוא עם הארץ גדול. אביגדור באדוני הקאנק (?) מהר"ר חיים

II. Отвѣты Залмана на пункты 18 н 19.

אנשי ק"ק סלוצק ג"כ שונאים לנו שעשו רדיפות גדולות להחסידים דלאהאוויץ כאשר הענין ידוע ומפורסם אשר יצא ע"ז פסק מפראווליעני דמינסק לפי דנשמע בבירור. נלאיתי נשוא לסבול חירופיו ובזיונותיו ושקריו, אשר ממציא עלינו עלילות גדולות אשר לא נראו ולא נשמעו מימי עולם, כ"א בימי פולין מן הגלחים שלהם שהיו מעלילים על היהודים שנצרכים על פסח לדם אדם וכיוצא בו מעלילות ומחמת זה נשפך דם נקי הרבה מבני עמנו. ובוודאי גם הוא לא ראה ולא שמע מעולם, רק מה איכפת לו שהולך חפשי ומרחיב פה ולשון כרצונו. הנה הוא בעצמו הודה ששמע, אוי ואבו, וכי מפני רגילות פומא דאינשי לדבר דברים בעלמא, ובעצמו לא ידע עדיין הדבר בבירור, יטריח את כבוד אדונינו הרחמן הקיסר ירו"ה, ולא לברר הדבר תחלה ע"י מקומות המשפטים; וכל העבד הנכנע באמת להקיסר והוא בן נחמד לאביו אינו רשאי להטריח את כבודו אם לא שהדבר ברור נשמע, ועזרתה (?) אין לי להשען כ"א על אדונינו הקיסר יר"ה, אך בטוח אני על גודל החסר של הקיסר יר"ה וענוותנותו שבגודל חסדו עינו יביט ממכון שבתו על דכא ויבין האמת וכי נקיתי מן המצר יוציאני ויצילני.

נא' שניאר זלמן בן ברוך

1.

Этотъ документъ (еврейскій текстъ), содержащій письменное объясненіе между обвинителемъ Авигдоромъ и обвиняемымъ Залманомъ, не помѣченъ никакой датой. Я его отнесъ къ ноябрю 1800 г., т. е. къ моменту, послѣдовавшему тотчасъ за арестомъ Залмана и доставкою его въ Петербургъ, на слѣдующихъ основаніяхъ: 1) въ прошеніи Авигдора отъ декабря 1800 г. (ниже, № 20) уже имѣется ссылка на эти вопросные пункты; 2) въ позднѣйшемъ прошеніи Авигдора (№ 24) приводится мотивъ этого письменнаго объясненія: такъ какъ судьи не понимали устныхъ показаній сторонъ, то обвинителю предложено было изложить письменно свои пункты съ тѣмъ, чтобы обвиняемый далъ на нихъ письменные же отвѣты.

Настоящій документь содержитъ 19 вопросныхъ пунктовъ Авигдора и отвѣты Залмана на два послѣднихъ вопроса. Пункты 1–2 здѣсь не формулированы и замѣнены ссылкой на русскій переводъ ихъ с отвѣтами Залмана. Пункты 3–6 содержатъ цитаты изъ „той хасидской книги" (книга не названа, но цитаты взяты изъ „Завѣщанія Бешта"), доказывающія, что ученіе „секты" направлено „противъ нашей вѣры", Пунктъ 7 обвиняетъ „раввина КаролиновъЗалмана въ собираніи большихъ суммъ для пересылки въ Палестину. Въ п. 8. Авигдоръ предлагаетъ устроить публичный диспутъ между раввинами и цадиками. Въ п. 9 объясняется происхожденіе названія „Каролины" отъ пригорода Пинска, гдѣ дѣйствовали первые ученики Бешта" и Бера. Въ п. 10 повторяется обвиненіе въ сборѣ палестинскихъ денегъ въ связи съ фактомъ поѣездки въ Св. Землю трехъ цадиковъ — Шепетовскаго, Калисскаго и Витебскаго. Пункты 12—14 обвиняютъ сектантовъ въ непочитаніи родителей, въ похищеніи молодыми людьми денегъ у родителей для передачи цадикамъ и въ своеволіи. Въ п. 15 доносится, что на праздники къ Залману въ Ліозно съѣзжаются 1000—1500 человѣкъ и больше, что обвинителю кажется весьма подозрительнымъ; когда же цадики объѣзжають свою епархію, они вездѣ угощаются и берутъ подарки у своихъ приверженцевъ (п. 16). Въ п. п.17—18 обвинитель говоритъ, что его слова могутъ подтвердить всѣ, особенно жители Вильна и Слуцка. Въ п. 19 Авигдоръ сообщаетъ, что вступленіе въ секту обусловлено формальною „передачею души" хасидскому „ребе" и полнымъ ему подчиненіемъ, — На послѣдніе пункты Залманъ отвѣчаетъ, что жители Слуцка извѣстны своими гоненіями на хасидовъ, и возмущается клеветою Авигдора, которою онъ смѣетъ утруждать Государя. Отвѣты Залмана на прочіе пункты не сохранились.

2. צ"ל הרב משופוטובקא, ר' אברהם קאליס ק ר' ר' מענדיל מוויטעפסק. העורך.